חדשות

המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

(מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י בע"מ)

המכון לתכנון מדיניות עם יהודי (JPPPI) הוא צוות חשיבה עצמאי שהוקם בישראל כגוף ללא כוונת רווח. משימת המכון היא לקדם את שגשוג העם היהודי באמצעות חשיבה ותכנון אסטרטגיים בנושאים בעלי חשיבות עליונה ליהדות העולם. עבודת המכון מבוססת על מחוייבות עמוקה לעתיד העם היהודי, כשישראל היא מדינת הליבה שלו.

2030: עתידים חלופיים לעם היהודי

מחברים: אבי גיל ועינת וילף

שנת 2030 אינה ממתינה מעבר לפינה, אך זהו בהחלט אופק הזמן שיש להתייחס אליו
כאשר ניגשים לחשיבה אסטרטגית ולתכנון מדיניות למען העם היהודי ולמען שגשוגה
של הציביליזציה היהודית. אין זה מקרה שפרויקט זה היה אחד הראשונים שיזם המכון
לתכנון מדיניות עם יהודי עם הקמתו בשנת 2003 . בצד ההערכות השנתיות והניירות
האסטרטגיים האחרים בהוצאת המכון, הוא נועד לשמש כבסיס לתכנון עתידי לנו,
למדינת ישראל ולארגונים היהודיים המרכזיים.

פרסום חדש אנטישמיות מוסלמית - אתגר ודרכי תגובה אפשריות

עמנואל סיוון בשיתוף עם דב מימון

העוינות של העולם המוסלמי לישראל ולעם היהודי החריפה ברבע המאה האחרון. עוינות
זו, אשר יש המכנים אותה "אנטישמיות מוסלמית", לא פסחה אף על מצרים וירדן, להן
הסכם שלום עם ישראל. בין מגמות העל המשפיעות על העולם, ובו גם על ישראל ועל העם
היהודי, יש לעליית כוחו של האסלאם הרדיקאלי משקל לא מבוטל. החשש מעליית כוחם
של "האחים המוסלמים" בירדן ובמצרים מחייב את המשטרים במדינות אלה לתמרן בין
שיקולים של שרידות השלטון ויציבותו לבין האינטרס שבשמירת השלום עם ישראל. על כן
אנו עדים לגילויי יד רכה כלפי לחץ האופזיציה האסלאמית.

המכון בתקשורת

לקריאת כתבות עיתונות שפורסמו אודות המכון לחץ כאן

השגריר סטיוארט איזנשטדט (Stuart Eizenstat) נבחר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון והועדה המייעצת של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

השגריר סטיוארט איזנשטדט (Stuart Eizenstat) נבחר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון והועדה המייעצת של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי JPPPI)) במקומו של השגריר דניס רוס, אשר פרש מהמכון בחודש ינואר 2009 כשהתמנה לתפקיד בכיר בממשל אובאמה. מינויו של איזנשטדט אושר פה אחד על ידי הדירקטוריון.

השגריר איזנשטדט הוביל את המאבק למען קורבנות השואה ורדיפת הנאצים במהלך שירותו במימשל קלינטון. במסגרת תפקידו כנציג מיוחד מטעם הנשיא ומזכיר המדינה, ריכז את הטיפול בשואה וניהל מו"מ עם שוויץ, גרמניה ואוסטריה בנושא החזרת הרכוש היהודי, הענקת פיצויים לעובדי עבודות הכפייה, איתור יצירות אומנות גנובות, חשבונות בנקים ותשלומים מחברות הביטוח. ספרו בנושא זה, שתורגם לצ'כית, צרפתית, גרמנית ועברית, המתאר את פועלו, זכה לשבחים רבים בעיתונים מרכזיים כמו ניו יורק טיימס, לוס אנג'לס טיימס, וושינגטון פוסט, ביזניס וויק ופאבלישרס וויקלי.

השגריר איזנשטדט זכה למספר רב של תארי דוקטור של כבוד מאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים שהם מהמובילים בעולם. הוא קיבל אותות הוקרה מממשלות ישראל (אות הגבורה ועשיית הצדק), צרפת, גרמניה, אוסטריה ובלגיה, בנוסף לאותות ההוקרה שהוענקו לו ע"י מזכיר המדינה וורן כריסטופר, מזכירת המדינה מדלין אולברייט ושר האוצר לורנס סמרס.

ההערכה השנתית לשנת 2008

שער מיוחד בנושא נשים בחיים היהודיים

ההערכה השנתית הנוכחית - שהיא החמישית במספר - הולכת בעקבות קודמותיה. הסקירה שהיא מביאה
לשנה החולפת במונחי ההתפתחויות הגיאופוליטיות, הכלכליות, החברתיות והפוליטיות בזירה הבינלאומית,
בתפוצות ובישראל, היא יסודית ועתירת תובנות. שלא במפתיע, היא מתייחסת לעוצמה האיראנית במזרח
התיכון, לשסעים בקרב הפלסטינים, לנסיגה הצפויה של האמריקנים מעיראק, לאי־הוודאות ביחס לעתיד
המשטרים הערביים - וכן לשאלות רחבות יותר הנוגעות לתַּקִיפוּת הרוסית המתחזקת, להשפעה העולמית
הגוברת של סין והודו, ולרושם של ירידה יחסית בעוצמה האמריקנית.

פרויקט הדגל של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי הוא ההערכה השנתית על מצב העם היהודי. ההערכה לשנה זו שונה מקודמותיה בכמה מובנים.
ראשית, היא מתמקדת לעומק בהשפעת המלחמה בלבנון לא רק בישראל, אלא גם על הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, זו שבארה"ב. שנית, במקום לספק סקירה על מעמדן המשתנה של קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם, ההערכה לשנה זו מנתחת מספר היבטים חברתיים והתפתחויות חברתיות בקהילות התפוצה המובילות ובישראל. שלישית, באמצעות פירוט מגמות חברתיים־ כלכליים, דפוסי הגירה ודפוסים משפחתיים ודתיים, ההערכה מציעה תובנות על מגמות וכיוונים תרבותיים בקרב העם היהודי.
שלא במפתיע, ניתן לראות תמונה מעורבת של התפתחויות חיוביות ושליליות בהערכה לשנה זו. בצד החיוב, רבים משכניה הערביים הסונים של ישראל שותפים לפחדי ישראל ולתפיסתה את איראן כאיום. שותפות זו בתפיסת האיום יוצרת את הפוטנציאל לפעולה משותפת, או לפחות מקבילה, מול איראן. בנוסף, אף שהמלחמה בחיזבאללה בלבנון דכדכה את הישראלים, הרי הביקורת הישירה והנוקבת של ועדת וינוגרד על ביצועי הממשלה הולידה לקחים חשובים והובילה להנהגתם של כמה שינויים מבניים בתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה והצבא. כמו כן, בקהילה היהודית בארה"ב, המלחמה בלבנון הוכיחה כי השסעים - פוליטיים ודתיים גם יחד - נוטים להיטשטש בתגובה לאיומים חיצוניים על ישראל. ועל אף המגמות המדאיגות הרבות באירופה, יש גם התפתחות מעודדת: קיים עניין מחודש וגובר בכל הקשור ליהדות - ספרות יהודית וישראלית ניצבת בראש רשימת רבי המכר, ומסלולים ללימודי יהדות נפתחים
במספר גדל והולך של אוניברסיטאות אירופיות. בצד השלילה, האנטישמיות מחריפה והקהילות היהודיות באירופה מצטמקות. בישראל, הפערים החברתיים־ כלכליים מבית הולכים ומעמיקים. מחוץ, איראן מציבה סכנה מאיימת לישראל לטווח הארוך, ובטווח המיידי יותר, ישראל ניצבת מול איומים חמורים בהרבה מצד איסלאמיסטים קיצוניים, כשתנועת חיזבאללה מתחזקת בלבנון וחמאס שולט בעזה.
לאור כל זאת, ההערכה מציעה סדר יום משלה לפעולה דחופה של מנהיגים יהודים וישראלים. בין
היתר, דרושות אסטרטגיות יעילות יותר להתמודדות עם האיומים שמציבים תוכנית הגרעין האיראנית והאסלאם הקיצוני. כדי לגשר על חלק מהפערים החברתיים ־כלכליים בישראל דרושה מדיניות שתשדרג את החינוך כך שיעמוד באמות המידה של רוב המדיניות המפותחות; נחוצה גם מדיניות שתקל על נשים וגברים חרדיים ללמוד במסלולים שנועדו לסייע לבוגרי ישיבות להשתלב בשוק העבודה. לנוכח התכווצות האוכלוסייה היהודית בתפוצות, ראוי להעתיק את תוכנית "תגלית" ( Birthright ) המצליחה בארה"ב ולהנהיגה גם באירופה, וצריך למצוא דרכים לצמצום או לסבסוד העלויות הגבוהות הכרוכות בקיום שירותים ומיתקנים יהודיים, כך שחיים יהודיים יהיו נגישים יותר לציבור רחב יותר. וחרף כל הרגישויות, יש צורך בנוסחאות גיור חדשות המתחשבות בקריטריונים מסורתיים, במקביל לפיתוח מדיניות שתאפשר שילוב ילדים מנישואי תערובת בזרם המרכזי של החברה היהודית. עניינם המרכזי של מנהיגים יהודיים וישראלים אינו רק להיות מודעים לסדר היום לפעולה, אלא לפתח את האמצעים לשמירת הקדימויות המפורטות בהערכה זו. הבה נקווה שכך הם ינהגו.
השגריר דניס רוס
יו"ר חבר המנהלים והמועצה המקצועית
המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

ניהול משברים בעם היהודי

הפרויקט הושלם בדצמבר 2007

מטרת פרויקט זה להקים מערכת יעילה לניהול משברים בעם היהודי. התוצרים העיקריים של פרויקט ניהול המשברים כוללים:

הקמת מערכות ניהול משברים במספר קהילות יהודיות, כולל בארה"ב.
הקמת "קבוצת משבר עולמית" וחדר מצב משודרג בישראל שיהיה משותף לממשלה ולסוכנות היהודית.
חוברת הדרכה לקהילות על דרכי היערכות למשברים.
עדכון ראשי ארגונים בעם היהודי בנוגע להיערכות למשברים.